#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם טליתו חגורה על מתניו ולבו מגולה? (לכתחילה, בדיעבד)<br>הביה""ל (ד""ה יצא) סבר דעדיף שלא להתפלל כלל [דצריך לראות כאילו הוא עומד בפני המלך], אבל בדיעבד יוצא (מ""ב ס""ק ג'), והערוה""ש (סעי' ד') סבר דיש כלל כל דבדיעבד יצא אם אין לו הדבר הוי כדיעבד ומותר לכתחילה {וצ""ע דאשכחן מקומות דאמרינן דאסור לכתחילה אע""פ שבדיעבד יוצא, כגון (סי' צ""ב) הנצרך לנקביו ויכול לעמוד על עצמו כשיעור פרסה אבל יעבור זמן תפילה, לפי הב""ח עדיף לעבור זמן תפילה [ואע""פ דקיי""ל כמג""א (שם ס""ק א') דחולק עליו, היינו רק משום דסמכינן על גרסת הרי""ף דמותר לכתחילה] (הר""י באק)}"		סימן צא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם התפלל כשלבו ראה את ערותו?	"בתחילה כתב הביה""ל (ד""ה הואיל) והמ""ב (לעיל סי' ע""ד ס""ק ה') דצריך לחזור ולהתפלל, אבל אח""כ הביא החיי""א דס""ל דא""צ לחזור ולהתפלל, ובביה""ל (ד""ה צריך) מצדד לומר דכן הוא דעת הב""ח דס""ל דבדיעבד יש לסמוך על שיטת רש""י ורבינו שמעיה דס""ל דמותר להתפלל כשלבו רואה את ערותו, והביה""ל (ד""ה הואיל) מסיים צ""ע למעשה, והערוה""ש (סעי' ג') פסק דא""צ לחזור ולהתפלל כיון שהוא רק מדרבנן"	סימן צא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל לבו מגולה?	"כתב הב""ח דכל חלק שגופו שהוא מגולה {ונראה דר""ל ממתנים עד צואר ולא ידיו ורגליו, דאל""כ הרי תנן במגילה (כ""ג ע""א) דפוחח אינו יכול להיות ש""ץ, והיינו מי שכרעיו או כתפיו מגולות, וקשה דתיפוק ליה דאסור להתפלל כלל אפי' אם אינו ש""ץ, אלא ש""מ דאין זה בכלל לבו מגולה (עם הר""י באק)}"	סימן צא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאזור אבנט לצורך תפילה?	"אפי' אם אין לבו רואה את ערותו יש מצוה לאזור אבנט משום הכון לקראת אלוקיך ישראל (רא""ש), אמנם כתב רבינו ירוחם דזהו דוקא למי שהולך כל היום באבנט (מג""א ס""ק א') {ומבואר משעה""צ (ס""ק ג') דיש חולקים על הרבינו ירוחם, ואולי הוא סתימת הרא""ש}, ואפ""ה כתב המ""ב (ס""ק ד') דיש מדת חסידות לאזור אבנט אפי' אם אינו הולך כל היום באבנט, אמנם כתב הסטייפלר (קריינא דאגרתא ח""ב אגרת פ""א) ורשז""א (הליכות שלמה תפילה פי""א ארחות הלכה הע' 45 אות ד') דזהו דוקא באבנט דהדרך הוא לאזור אותו כשהולך לאדם גדול וכדומה ואז אמרינן דיש מנהג חסידות בשעת התפילה אע""פ שאינו לובשו כל היום אבל אבנט דאין דרכו לילך בו כלל אפי' בפני אדם גדול אין מקום לאזור אותו בשעת התפילה (מ""ב דרשו) {וממילא לפי""ז ליכא מקום לאזור ""גרטל"" לבתפילה, אלא שיש בו ענין אחר שיהיה לו בגד מיוחד לתפילה}"	סימן צא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם לא אזר האבנט?	"פשוט דיוצא דלא גרע ממי שהתפלל כשלבו מגולה (מ""ב ס""ק ד', ביה""ל ד""ה צריך)"	סימן צא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מקיימים אין לבו רואה את הערוה?	"ע""י מכנסים או בגדיו דבוקים על בטנו (שו""ע, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ח')"	סימן צא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לכסות את עיניו בשעת שמ""ע?"	"איתא בזוהר מאן דקאים בצלותיה בעי לכסויי רישיה ועינוי בגין דלא יסתכל בשכינתא [וכן נוהגין לכסות העינים בטלית בשעת שמ""ע אבל בשאר התפילה צריך להיות התפילין מגולה קצת (פמ""ג, מ""ב ס""ק ו', מנח""י ח""י סי' ב')], ועוד איתא שם מאן דפקח עינוי בשעת צלותיה מקדים עליה מלאך המות (ט""ז, מ""ב ס""ק ו')"	סימן צא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך הכון וגו' בשאר ברכות?	"עי' מש""כ לעיל סי' ז' בשם הערוה""ש (סעי' ג') דמה שצריך חגורה משום הכון וגו' היינו דוקא לשמ""ע דאינו מאוס כ""כ אבל ההכון דנטילת ידים שייך אפי' בשאר ברכות {וכן מבואר מתוס' שבת (י""א ע""א) ברשב""י דהיה לביש עצמו לק""ש, ש""מ דיש ענין של הכון אפי' לק""ש}"	סימן צא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו החומרא דראשו מגולה לגבי הזכרת שם השם והכנסה לביהכ""נ יותר מאיסור הילוך ד' אמות בגילוי ראש?"	"תי' המג""א (ס""ק ג') דהילוך בגילוי ראש אינו אלא מדת חסידות משא""כ הזכרה והכנסה לביהכ""נ אסור מדינא [אכן, רע""א הביא מתרוה""ד דלא אשכחן איסור להזכיר אזכרה בגילוי ראש {וכן הוא בתשובת מהרש""ל (סי' ע""ב), והא דאשכחן מח' במס' סופרים כתב דלא קיי""ל כהאי תנא, ומסיים המהרש""ל דאפ""ה יש מקום להחמיר}], ועוד תי' הפמ""ג (א''א ס""ק ג') דהילוך אינו אסור אלא ד' אמות [ופחות אסור ממדת חסידות] משא""כ הכנסה לביהכ""נ אסור אפי' פחות מד' אמות (ביה""ל ד""ה וי""א) [והט""ז (סי' ח') סבר דיש איסור ובחוקותיהם לא תלכו, אבל מהני לכסות את עצמו ביד (מ""ב סי' ב' ס""ק י""א)]"	סימן צא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ש מראשו מגולה דאינו יכול לברך מאשה שתורמת כשהיא יושבת ערומה דיכולה לברך?"	"כן הקשה הפר""ח, ונראה ליישב דיש חומרא בראש מגולה דהוא כפריקת עול דגם בפני רבים הולכים בגילוי ראש משא""כ בערום אין זה פריקת עול דאין דרכן של בני אדם לילך כזה ברבים אלא הוא חסרון בצניעות ואינו דרך כבוד. [עי' תוס' יומא (כ""ה ע""א ד""ה והא) דהיה גנאי לעמוד בלא מצנפת בעזרה (מ""ב עו""ה)]"	סימן צא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הנחת יד 1) עצמו 2) חבירו, מהני לכיסוי ראש?	"1) לפי התרוה""ד לא, ולפי המהרש""ל כן [והמהרש""ל נוטה לומר דא""צ כיסוי כלל, אלא שמסיים שנכון להחמיר], ופסק המג""א (ס""ק ד') כהתרוה""ד, ומ""מ יש עצה מהב""ח להמשיך הבית יד של הבגד (מ""ב ס""ק י') 2) כן"	סימן צא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פאה נכרית נחשב כיסוי ראש?	"כתב רע""א דמקרי כיסוי ראש אלא שיש חשש מראית העין, ונוטה להקל כלפי האיסור הליכה ורק מחמיר לגבי הזכרת שם השם משום מראית העין (ועי' מ""ב לעיל סי' ב' ס""ק י""ב דמשמע דהפמ""ג מחמיר אפי' לגבי הליכה)"	סימן צא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה דברים אינו דרך כבוד להתפלל בהם?	"לא יעמוד באפונדתו, לא בראש מגולה, ולא ברגלים מגולים, ולא במנעלים ארוכים, ולא בבגדי שינה, ולא בבתי שוקיים לבד, ולא בסנדל ועקב מגולה (slippers), ולא בכפפות (מ""ב ס""ק י""א וס""ק י""ב) [אבל מפני הקור מותר ללבוש כפפות ומעיל וצעיף (הליכות שלמה תפילה פ""ב סעי' י""ח)]"	סימן צא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם דרכן לעמוד בפני גדולים כך?	"מותר במנעלים ארוכים או יחף (ב""י, פמ""ג א""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""ב - י""ג, ערוה""ש סעי' ו') [אכן, הערוה""ש (סעי' ה') סבר דיחף ממש אסור אבל בבתי שוקיים מותר אם דרכן בכך], אבל גילוי ראש אסור בכל אופן (ערוה""ש סעי' ה')"	סימן צא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ללבוש כובע בשעת התפילה?	"כן, כיון דדרכן ללבשו ברחוב או בפני אנשים חשובים (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן צא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם התפלל בראשו מגולה?	"לפי הרוב הפסוקים (רשז""א, אור לציון, ריש""א) א""צ לחזור ולהתפלל, אבל האג""מ (או""ח ח""ד סי' מ' אות י""ד) כתב דחוזר ומתפלל כיון דמקפידין בבית ע""ז שיהיו בגילוי ראש, אבל באונס גמור נשאר בצ""ע (מ""ב דרשו)"	סימן צא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתפללים החכמים ותלמידיהם?	"כתב הרמב""ם שמתפללים כשהם עטופים [וה""ה שאר כל אדם, וגם צריך ללבוש חליפה (כה""ח ס""ק כ""ו)]"	סימן צא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתפללים 1) בשעת זעם 2) בשעת שלום?	"1) בחיבוק ידים דרך צער זה בשל זה כאדם ששובר אצבעותיו כשמצטער (גמ' שבת י' ע""א, ערוה""ש סעי' ז'), והוסיף הערוה""ש (סעי' ב') דגם משליכין בגדיהם נאים מעליהם (רש""י שבת י') [ומש""ה יש נוהגין בדאיכא צערא בעלמא להתפלל מנחה ומעריב בחול בלא בגד עליון] 2) מתקשט בבגדים נאים, ויניח ידיו זה על זה [אבל לא בחיבוק דזה מוריד דין על עצמו (ט""ז סי' צ""ה ס""ק ג', ערוה""ש סעי' ז')]. ומסיים הערוה""ש (סעי' ז') דאין טבעי בני אדם שוין בזה וכל אחד יעשה כפי מה שמוטב לו להתפלל."	סימן צא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, תפילה בציבור או להתפלל בכובע וחליפה?	"רשז""א (הליכות שלמה תפילה פ""ב סט""ו) סבר דתפילה בציבור עדיף, והגרח""ק סבר דלהתפלל בכובע וחליפה עדיף, וכן פסק הגר""מ היינעמאן שליט""א. {ולענ""ד נראה דלפי השיטות דישתדל קאי על תפילה בציבור בודאי הכובע וחליפה עדיף, ולדעת המ""ב דמשמע דקאי על תפילה בביהכ""נ לכאורה משמע מסי' צ""ב דהכון עדיף מתפילה בציבור דמי שהוצרך לנקביו אסור להתפלל, אמנם מי שדרכו לילך ברחוב או ליכנס בפני אנשים חשובים בלא כובע וחליפה הרי ניכר בהם שאין זה בכלל הכון ולהם עדיף תפילה בציבור}"	סימן צא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתפלל בחליפה על כתפיו?	"החזו""א מקיל ורשז""א מחמיר [ופליגי אם דרכו לילך כזה בפני חשובים] (מ""ב דרשו)"	סימן צא סעיף ו		
